באיסטנבול לעומת אנטליה השווקים מהממים, העיר כבירה.
צריך להזהר לא לפול ב"מלכודת התיירים" - שם המחירים פי 7. אם אתה הולך "פנימה" 200 מטר בניצב לרחוב הראשי, למשל ברובע צ'אפה בעיר העתיקה, מסעדת דגים פנטסטית עולה לזוג 35 לירות טורקיות - 105 ש"ח (דג גדול על האש. צדפות. מרק דגים. סלט טורקי נהדר הכולל גבינה טורקית - הדומה לבולגרית. קולה, ועוד מנה, כשהמסעדה העממית נעימה מאד, שולחנות חץ כפרי, ריהוט כפרי) בעוד במסעדה "תיירותית המחיר לזוג 160 ל"ט (כ-490 ש"ח).
בשווקים - הטקסטיל הטורקי - חבל על הזמן, מושלם, זאת מעצמת טקסטיל, התפירה והגימור - שלמות מרנינת לב - 100% כותנה אמיתית, טהורה, פלג הגוף העליון "נושם" וטוב לו - חולצה נהדרת - 15 ל"ט - 45 ש"ח בעוד בדרום ת"א הזולה חולצה טורקית דומה עולה 150 ש"ח. החליפות - חבל על הזמן - 90 ל' חליפה של מלך או לורד אנגלי. הנעליים - פנטסטיות, נוחות מאד, אך לא הזולות מאד, שם תאכל אותה. ב-80 ל' תקנה משהו שהוא גם יפה, וגם אפשר ללכת בו בלי סוף בנוחות ונעימות.
כל זאת באיסטנבול. אנטליה זה סיפור לתיירים - הדיל זול - אבל הקניות "בעכוז", קורעים אותך. שם הכל ל"תיירים" והאיכות בינונית ומטה.
לאיסטנבול נוסעים עם מזוודה ריקה, לא צריך בגדים, רק מה שעליך. בגדים כבר תקנה שם. כשהולכים למסעדה, לא מביאים סנדוויץ מהבית... לכל מקום בעיר יש חשמליות (רכבת קלה) ואוטובוסים - בלי סוף, לא מתייבשים בתחנה. מוניות זולות, אבל גם כאן, זאת מלכודת לתיירים לפעמים, לוקחים עליך סיבוב מיותר, אף שהם נחמדים. הטורקים בדרך כלל נעימים לתיירים. כשאתה שואל בחורה טורקית איך מגיעים לרחוב כזה וכזה, היא מחייכת בנעימות ומסבירה באריכות, אבל האנגלית בדרך כלל גרועה, רק שהיא מסבירה פנים עד שגבר פנוי שואל את עצמו אם היא לא מתכוונת גם לעוד משהו..
טורקים לא מועטים באיסטנבול יאמרו לך שהאיסלאם הקיצוני זו סכנה למדינה שלהם.
לא צריך טיולים מאורגנים, זו שטות תיירותית לחליבה ולא שווה. קנה לונלי פלאנט בעברית לאיסטנבול, יש בסטימצקי - lonely planet זה המדריך הכי טוב לתיירות עצמית.
במלון - החזר מייד את מה שאתה מוצא במקרר בחדר. זו מלכודת - המחירים פי 8 מהמחירים שתמצא בקיוסק ממול. גם הטלפון במלון זו מלכודת חליבה. כדאי להביא נייד, ולתת טלפונים ממנו, בכל מלון יש חיבור אלחוטי, אבל ברר אם הם לוקחים על זה כסף לפי דקות, גם זאת מלכודת תיירותית.
צריך להזהר לא לפול ב"מלכודת התיירים" - שם המחירים פי 7. אם אתה הולך "פנימה" 200 מטר בניצב לרחוב הראשי, למשל ברובע צ'אפה בעיר העתיקה, מסעדת דגים פנטסטית עולה לזוג 35 לירות טורקיות - 105 ש"ח (דג גדול על האש. צדפות. מרק דגים. סלט טורקי נהדר הכולל גבינה טורקית - הדומה לבולגרית. קולה, ועוד מנה, כשהמסעדה העממית נעימה מאד, שולחנות חץ כפרי, ריהוט כפרי) בעוד במסעדה "תיירותית המחיר לזוג 160 ל"ט (כ-490 ש"ח).
בשווקים - הטקסטיל הטורקי - חבל על הזמן, מושלם, זאת מעצמת טקסטיל, התפירה והגימור - שלמות מרנינת לב - 100% כותנה אמיתית, טהורה, פלג הגוף העליון "נושם" וטוב לו - חולצה נהדרת - 15 ל"ט - 45 ש"ח בעוד בדרום ת"א הזולה חולצה טורקית דומה עולה 150 ש"ח. החליפות - חבל על הזמן - 90 ל' חליפה של מלך או לורד אנגלי. הנעליים - פנטסטיות, נוחות מאד, אך לא הזולות מאד, שם תאכל אותה. ב-80 ל' תקנה משהו שהוא גם יפה, וגם אפשר ללכת בו בלי סוף בנוחות ונעימות.
כל זאת באיסטנבול. אנטליה זה סיפור לתיירים - הדיל זול - אבל הקניות "בעכוז", קורעים אותך. שם הכל ל"תיירים" והאיכות בינונית ומטה.
לאיסטנבול נוסעים עם מזוודה ריקה, לא צריך בגדים, רק מה שעליך. בגדים כבר תקנה שם. כשהולכים למסעדה, לא מביאים סנדוויץ מהבית... לכל מקום בעיר יש חשמליות (רכבת קלה) ואוטובוסים - בלי סוף, לא מתייבשים בתחנה. מוניות זולות, אבל גם כאן, זאת מלכודת לתיירים לפעמים, לוקחים עליך סיבוב מיותר, אף שהם נחמדים. הטורקים בדרך כלל נעימים לתיירים. כשאתה שואל בחורה טורקית איך מגיעים לרחוב כזה וכזה, היא מחייכת בנעימות ומסבירה באריכות, אבל האנגלית בדרך כלל גרועה, רק שהיא מסבירה פנים עד שגבר פנוי שואל את עצמו אם היא לא מתכוונת גם לעוד משהו..
טורקים לא מועטים באיסטנבול יאמרו לך שהאיסלאם הקיצוני זו סכנה למדינה שלהם.
לא צריך טיולים מאורגנים, זו שטות תיירותית לחליבה ולא שווה. קנה לונלי פלאנט בעברית לאיסטנבול, יש בסטימצקי - lonely planet זה המדריך הכי טוב לתיירות עצמית.
במלון - החזר מייד את מה שאתה מוצא במקרר בחדר. זו מלכודת - המחירים פי 8 מהמחירים שתמצא בקיוסק ממול. גם הטלפון במלון זו מלכודת חליבה. כדאי להביא נייד, ולתת טלפונים ממנו, בכל מלון יש חיבור אלחוטי, אבל ברר אם הם לוקחים על זה כסף לפי דקות, גם זאת מלכודת תיירותית.
Michael M. Sharon, born 1950, is a researcher in experimental psychology (Cognition, neuropsychology, attention, complex performance; emotions, psychopathology) and is the author of two books: Divided Attention - Organizers and non-Organizers (1997) and (2003) The Emotional Roots of Systematically Inefficient Behavior. He is a journalist and commentator implementing a multi-disciplinary approach encompassing issues and problems in economy, national security, corruption and economic crime, social criticism, study of cultures, general philosophy and philosophy of science, theology חוקר מדעי בפסיכולוגיה ניסויית; עיתונאי, פובליציסט, פרשן ותחקירן הנוקט בגישה רב-תחומית.